תִּרְצָה אֲתָר

(1941 – 1977)

תִרְצָה אֲתָר היא בִּתם של המְשוֹרֵר נָתָן אַלתֶרמַן והשַׂחקָנית רָחֵל מַרכּוּס.

אֲתָר הָיתָה מְשוֹרֶרֶת מְחוֹנֶנֶת. מלבַד שירה כָּתבָה גם כַּמה מַחֲזוֹת, וְכֵן תִרְגְמה מַחֲזוֹת מֵהשָׂפָה האַנְגלית.

תִרְצָה אֲתָר מסַפֶּרת מָתי הֵחלה לִכתוֹב שירים:  "גָדלתי בבַית שהמילה היתה בו הכּול. בְּגיל חָמֵש הִתחַלתי לקַשקֵש שירים. מִיָד, אֵיך שלָמדתי צוּרה של אוֹת, הייתי כותֶבת שיר בְּאותִיות דְפוּס עילְגוֹת. לְעוּמַת זה, לצַיֵיר לא יָדַעתי וְשָׂנֵאתי תָמיד. בְּבֵית הסֵפֶר, כּשֶהָיו נוֹתנים בְּיָדי נְייר וְעיפָּרון, הָייתי כּוֹתֶבֶת שיר. לְבַסוף אפילוּ המורֶה לְציוּר הִשְלים עִם העוּבְדה.

אֲתָר כָּתבה שישה סִפרֵי ילדים, בָּהם: " יָעֵל מְטַיֶּלֶת", "אִמָּא הוֹלֶכֶת לְכִתָּה א", "הָאַרְיֵה שֶׁאָהַב תּוּת", "נוֹנִי וְיָעֵל יוֹצְאִים לְטַיֵּל".

סוג תצוגה
מיין לפי
מציג יצירות בעמוד