פְרידה (פְרֵדְקָה) מַזְיָא

(1994-1922)

פְרֵדְקָה נולדה בסוֹסְנוֹביץ שבפולין למשפחה יהודית-ציונית בעלת מסורת של תרבות גרמנית. היא סיימה גימנסיה פולנית והייתה חברה בתנועת "הנוער הציוני".‏

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, והיא בת 17, הייתה מדריכת נוער וחברה במחתרת היהודית, שימשה כאחות בבית חולים של הקהילה היהודית וניהלה מעון לתינוקות בגטו. באפריל 1943 נישאה לעזריאל קוז'וך (יוזק), שהיה מרַכז הקן ובעל תפקיד מרכזי בחיי הקהילה. ארבעה חודשים מאוחר יותר יוזק נרצח. עם תחילת גירוש היהודים היא נשלחה על ידי המחתרת ליצור קשר עם המחתרת הפולנית, כדי להשיג נשק ולחפש דרכי הצלה. יחד עם עוד חברים יצרה קשר עם מבריחים אשר בעזרתם העבירו עשרות יהודים משְלֶזיָה לצ'כוֹסְלוֹבַקיה ומשם לארצות נוספות.
תוך כדי פעילות זו היא נעצרה, ואחרי שהצליחה להימלט מבית הסוהר, הגיעה לצ'כוסלובקיה ואחר כך להוּנגַריה. בבּוּדָפֶּשְט קיבלה סֶרטיפיקַט – אישור עלייה לארץ, וב-1944 הגיעה ארצה והצטרפה לקיבוץ תל-יצחק.‏

בשנת 1967 עברה לקיבוץ העוגן והיתה מורה ומחנכת במוסד "רמות חפר". בנושא השואה היא המשיכה לעסוק עד ימיה האחרונים.‏
את אוסף ספרֶיה, שרובו ככולו עוסק בחקר השואה, תרמה לסמינר "גבעת חביבה" כדי שיקימו שם יד לזכרו של יוזק, בעלה הראשון. 

סוג תצוגה
מיין לפי
מציג יצירות בעמוד