עֲדוּלָה

(1942-)

עֲדוּלָה הוא שֵם העֵט של המשוֹרֶרֶת והמְתַרגֶמֶת סַבּינָה מֶסֶג בִּכְתיבָתָה לִילָדים. עֲדוּלָה מְסַפֶּרֶת: "הָפַכְתי לַעֲדוּלָה כְּדֵי שֶיוּתַר לי לָשוּב אֶל התוֹם, השִׂמְחה, הַחֲריזה, וּבְעיקָר כְּדֵי שאוּכַל לָשיר לא 'רַק עַל עַצְמִי'. הַשֵם לָקוּחַ מִסִפְרוֹ של דָוִד מָלֶץ "מַעֲגָלוֹת". אֵינֶני זוֹכֶרֶת אֶת הָעֲלילָה, אני רק יוֹדַעַת שֶעֲדוּלָה היא יַלדַת טֶבַע הָעוֹלָה מִן הָרַחֲצָה בַּכּינֶרֶת... וישֵנה על קַש... כָּזֹאת רָציתי לִהיוֹת." וְעַל רֵאשית כְּתיבָתָה: אֶת הַשיר הרִאשוֹן כָּתַבְתי בִּמְעָרָה בְּחוֹף גִבְעַת עֲלִייָה. זה הָיָה לְאַחַר ריב עִם אָבִי. בָּרַחְתי מֵהַבַּיִת עִם הַיַלקוּט, וּבִמְקוֹם לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵפֶר, הָלַכְתי לַמְעָרָה. יָשַבְתי וּבָהִיתי בַּיָם, וּלְפֶתַע הַיָם הסוֹעֵר הִרְגיעַ אוֹתי. בְּסוֹף הַיום חָזַרתי עִם שיר. הֵבַנתי שֶהַיָם יָצַר אֶת הַהַשרָאָה, אֶת מַצַב הרוּחַ הֶעָשיר וְהַנִרגָש הרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עִם עַצְמוֹ מַשֶהו, אבָל אֶת הַשיר אֶכְתוֹב מִלִבִּי. מֵאָז כְּמוֹ לָמַדתי סוּג חָדָש של אוֹשֶר: לְהִתבּוֹדֵד בַּטֶבַע וְלִבְהוֹת... עַד שֶיִתחוֹלֵל מַצַב הרוּחַ הֶעָשיר וְהַנִפעָם הזֶה המוֹליד שירים.

עֲדוּלָה זָכְתָה בִּפְרַס זְאֵב, בִּפְרַס רֹאש המֶמשָלָה, בִּפְרַס הֲדַסָה, בִּפְרַס לֵאָה גוֹלְדְבֶּרְג וּבְעוֹד פְּרָסים רַבּים.

 

סוג תצוגה
מיין לפי
מציג יצירות בעמוד