חַנָה סֶנֶש

(1944-1921)

חנה נולדה בבּוּדָפֶּשְט שבהוּנגַריה. אביה, בֵּלָה סנש, סופר ועיתונאי, נפטר כשהייתה בת שש.

גילויי האַנטישמיוּת בבודפשט הביאו אותה למעורבות בפעילות הציונית בעירה, ובשנת 1939 עלתה לארץ ישראל ולמדה בבית הספר החקלאי לבנות בנַהֲלָל. בתום שנתיים של לימודים הצטרפה לקיבוץ שדות ים, עבדה בחקלאות, ובמקביל כתבה שירה וכן מחזה על החיים בקיבוץ. בשנת 1943 התגייסה חנה לצבא הבריטי והתנדבה לקבוצת צנחנים שמשימתה הייתה לצנוח על אדמת אירופה ולנסות לחבוֹר אל הפרטיזנים כדי להציל קהילות יהודיות שהיו נצורות תחת השלטון הנאצי.

ביוני 1944 חצתה את הגבול להונגריה, ונתפסה בידי חיילים הונגרים. היא נשלחה לכלא בבודפשט, שם נחקרה בעינויים. חנה סירבה לשתף פעולה עם חוקריה. היא הועמדה לדין באשמת ריגול ובגידה במולדת, אך עוד קודם שהסתיים משפטה הוּצאה להורג, בנובמבר ,1944 והיא בת 23 בלבד. שיריה התגלו רק לאחר מותה.

חנה סנש היתה לסמל של אִידֵאָליזם והקרָבה עצמית. השירים שכתבה משרטטים את דמותה כאישה חזקה וחדורת תקווה על אף גורלה הטרגי.

סוג תצוגה
מיין לפי
מציג יצירות בעמוד