זלדה שניאורסון-מישקוֹבסקי

(1984-1914)

זלדה שניאורסון-מישקוֹבסקי המוכרת כזלדה, הייתה משוררת ישראלית.

היא נולדה באוקראינה למשפחת רבנים ואנשי תורה ידועים. דמויות אביה, דודה וסבה, שנפטרו בעודה צעירה, השפיעו רבות על נפשה.

כשהייתה זלדה בת 11, עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים, שם למדה זלדה בבית הספר לבנות "שפּיצֶר". לפי סיפוריה היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה במשפחה והאווירה המחמירה בבית הספר. המצב השתנה כשעברה ללמוד בסמינר למורות "מזרחי" ובהמשך כשהתפרנסה מהוראה.

שיריה של זלדה התפרסמו טיפין טיפין בבמות שונות, כגון מדורים ספרותיים של עיתונים. היא נהגה לדקלם לאורחיה שירים מזיכרונה. רק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא לאור קובץ שיריה הראשון, "פנאי" בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

שירתה של זלדה כתובה בסגנון חופשי. שיריה מאופיינים באווירה של חתירה לקדוּשה ולנשגב שאותם ביקשה למצוא בחיי היומיום, ברגעי הארה והתגלות פנימית. בשיריה יש שימוש במוטיבים ובמאפיינים של סיפורים חסידיים.

זלדה התאפיינה בפתיחוּת כלפי העולם הרחב. ביתה היה פתוח לשוחרי הספרות העברית לדורתיה, לאנשים צעירים שבאו להתעניין ביצירתה, ובכלל זה לידידים חילוניים רבים.

סוג תצוגה
מיין לפי
מציג יצירות בעמוד