שירה של מירה מינצר-יערי מאופיין בשפתה המהורהרת: "לוּ אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁאֹל צִפּוֹר אִם זֶה נָעִים לָעוּף בְּתוֹךְ שָׁמַיִם..." המשוררת שואלת שאלות על דברים שאנחנו מקבלים כמובנים מאליהם: מעוף הציפור, משב הרוח ונצנוץ של כוכב. כתיבתה מצטיינת בליריות וברגישות רבה. השאלה והתהייה הם מרכיב עיקרי בשירתה.
יצא לאור בשנת 1985, תשמ"ה.
